לאחרונה אני לומד לעומק את תחום המוטיבציה. את מה שמניע אותנו להיות טובים יותר, ממה שאנחנו עכשיו. הלהט הזה שדוחף אותנו קדימה ומאפשר לנו להגיע רחוק, ולהפוך למומחים ובעלי הישגים שוברי שיאים של מי שהיינו פעם.

מאז שאני זוכר את עצמי, אני מתמקד בטיפוח מיומנויות עבור קהלי יעד שונים, עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה אומר קהל יעד.

מעל עשור, שאני עוסק בתחום החינוך הטכנולוגי בארץ, על ידי מיזמים חברתיים שונים שהרמתי.

ומעל חמש שנים, שאני מפיק תכנים חווייתיים המעודדים עשייה, עבור ארגונים שונים כחלק מהיותי אזרח מהשורה, שרק רוצה להתפרנס בכבוד תוך כדי שהוא עושה את מה שהוא אוהב.

מה המכנה המשותף?

בזכות שלושת עולמות התוכן האלה בהן אני עוסק, זכיתי לזהות מכנה משותף. זכיתי להכיר בערכה של נחישות, כחלק ממאפייני האופי שלנו כהיותנו יצורים חיים.

דבר אשר עודד והניע אותי להעמיק במושג הזה נחישות, שמסתבר שזאת לא רק עוד מילה, כפי שחשבתי בהתחלה. אלא זאת מילה, שלצערי אני בקושי שומע סביבי ביום – יום.

נחישות – Grit, זה המכנה המשותף בין כל הצלחות ארוכי הטווח שיצא לי לחזות בהן. בין אם בסביבת בית הספר ומסודות החינוך למניהן, ובין אם בארגונים שונים ועובדיהם שיצא לי לשוחח עימם.

וזה גם הקשר בין העבודה שלך לבית הספר, בין העולם העסקי לתחום החינוך, ההצלחות בהן. 

ההצלחות בכל תחום בחיים הן לא עניין של כישרון, לפעמים בכלל אין קשר לכישרון ולתארים מיוחדים בהצלחה גדולה של אדם בודד. 

לרוב אנשים מתבוננים על הצלחה קצרת טווח, על הרגע שבו הצלחה קורת, אך אם לרגע אותם אנשים יקחו צעד אחורה והתבוננו בתמונה המלאה, בתהליך ארוך הטווח שאותו אדם עבר, הם יבינו שזה לא עניין של כישרון.

אם אין תהליך ארוך טווח שקדם לאותה הצלחה, אז למעשה דיי מהר אותה הצלחת קצרת טווח שראינו בהתחלה, ללא להט ותהליך ארוך טווח מובנה, כנראה תהיה השיא האישי של אותו אדם לעולמים, כי לא תהיה כל התקדמות. 

ואני אסביר.

אנשים מחפשים משמעות

קראתי מאמרים ומחקרים של פרופסורים בעלי שם, המסבירים ממה נחישות מורכבת. כיצד היא מתעוררת בתוכנו, כיצד היא מתפתחת ולמה לחלק מהאנשים ישנה נחישות ערה בעלת נוכחות ולאחרים רמת נחישות רדומה עד כאילו לא קיימת.

אחת התובנות החשובות שאיתן נתקלתי היא שנחישות מורכבת מלהט והתמדה ושניתן לפתח אותה. אז התחלתי לפתוח את העיניים ולאמן גם את הנחישות שלי.

ראיתי כי אנחנו חיים בעולם של אנשים. בעולם של שפע רעיונות ומחשבות.

מעבר לזה, כלל הטכנולוגיות שכיום מפתחים בחברות הגדולות ובסטרטאפים השונים, מעבר למשימה להקל לנו על החיים, הן מנסות ללמוד אותנו. לסייע לנו להיות טובים יותר במה שאנחנו עושים.

אנחנו חיים בתקופה שבה אנשים מחפשים משמעות. תכלית. עבודה כיום היא לא עוד עבודה כדי להתפרנס, זאת רק ההתחלה. בית ספר זה לא רק ציונים ומבחנים. 

אנחנו גם לא מחפשים קריירה ארוכת טווח שתגדיר לנו מי אנחנו, אנחנו רוצים להשפיע על העולם, בדרך שלנו. אכפת לנו מהעולם, והטכנולוגיה באה לסייע לנו להתחבר, כדי שביחד נגדיל את ההשפעה שלנו עליו.

אנחנו חיים בעולם של אנשים שרוצים להיות משמעותיים, ואוהבים להיות בחברת אנשים טובה, גם אם חלקנו לא נודה בזה בקול ברור וחלק.

למה אנחנו צריכים להשתמש יותר, במילה "נחישות"?

לדעתי גם בבית הספר וגם בכל ארגון שמכבד את עצמו, כל מקום שרוצה להמשיך להתקיים לאורך זמן, לצמוח ולעלות את התפוקה שלו, צריך לוודא כי כוח האדם שלו, ההון האנושי שברשותו וזה שבאופן אירוני טמון הצלחתו, זוכה למשמעות. למטרה עילאית, להגשמה עצמית.

מתי נחישות מתפתחת? 

נחישות מתפתחת כאשר אנחנו מתמידים לאורך זמן בדבר שיש לנו בו להט, למרות שעם כל הבאסה, דווקא הדברים הטובים – הם לרוב יהיו גם ממש קשים ליישום. איך אומרים? "הסבלנות מרה, אך פירותיה מתוקים".

תבינו, נכשלתי לא פעם ולא פעמיים, למדתי מהכישלון, קמתי והמשכתי משם.

אני אוהב לחקור או אם תרצו, אז להתבונן על העולם בזמן שאני קורא מחקרים של אנשים אחרים; אני אוהב ללמוד, להתנסות בעולמות זרים ולהוביל צוותים גדולים כקטנים. אני אוהב ללמוד את האנשים שעימם אני מדבר.

מה הלהט שלך? מה משפיע עליך? מה הקינוח האהוב עליך? איזה חוג היית רוצה לעצמך, אם היה לך הזמן? אני אוהב ללמוד את מה שעושה טוב לאנשים, כדי לעשות אותם יותר מאושרים בעבודה; 

תופעה חיובית שעשו עליה כבר לפחות ארבעה מחקרים גדולים, המעידים כי עובדים מאושרים – הם עובדים בעלי תפוקה גדולה יותר.

למה הארגון שלך צריך תרבות ארגונית מעודדת תמיכה?

מהעיניים שלי, לא מספיק אושר רגעי; שנוצר כאשר עובד אוכל את הקינוח אהוב עליו או רואה סדרת טלוויזיה מרגיעה, בזמן העבודה, שגורמת לו לצחוק.

אני מאמין בתרבות ארגונית, או תרבות בית ספרית אם נמשיך בהשוואה, שמעודדת תמיכה וחיי חברה בתוך הארגון בו העובד, העובדת, התלמיד או התלמידה מבלה ברוב שעות היום.

אני מאמין בהתבוננות בפרט גם בארגון גדול של 13,000 עובדים או כתה עם 40 תלמידים. אני מאמין שבשביל להשתפר בהתמדה ולאורך זמן, אדם חייב משוב תומך מאדם בעל מדד נחישות יותר גבוה מזה שלו.

מדד נחישות, המורכב מרמת הלהט וההתמדה של אדם מסוים בתחום מסוים.

אגב, זאת לא רק אמונה – זאת דרך חיים של ארגון, שניתן להטמיע אותה וליישם אותה.

מתודה ליצירת תרבות ארגונית מעודדת תמיכה

למעשה פיתחתי מתודה, שיטה המאפשרת לכל ארגון לא משנה מה גודלו לייצר תרבות ארגונית מעודדת תמיכה. 

תרבות ארגונית אשר מטרתה להגדיל את הלהט וההתמדה אצל העובד, ובכך את הנחישות שלו, דבר אשר משפיעה באופן ישיר על ההצלחה שלו בעבודה והגדלת התפוקה שלו והחדשנות הארגונית.

תרבות ארגונית שתעלה את איכות החיים של העובדים בו, תוודא שהם מאושרים ואם לא, אז תייצר לאותו עובד מיואש, את הדרך שתאפשר לו להיות מאושר במקום העבודה שלו, או במינימום תוודא שזה מגיע לידי הממונה עליו כדי שהוא יוכל לבדוק לשלומו.

כחלק התרבות הארגונית, כל עובד ועובדת יחשפו לתכלית הארגון בעולם ויגלו את המשמעות שבו. את המשמעות לעבודה שלהם ארגון.

כאשר אני כותב ואז קורא זאת, זה נשמע לי קצת אוטופי, אך למעשה פיתחתי מתודה הנשענת על עשרות שנים של ניסיון אישי, עבודה עם מגוון ארגונים וקהלי יעד שונים וקריאה של עשרות מחקרים בתחום, כדי להצמיח אושר במקום העבודה, כחלק מהתרבות הארגונית.

כי בסופו של יום, המטרה שהצבתי לעצמי למשך חיי, היא לאפשר לכל עובד ועובדת מכל ארגון להיות מאושרים במקום העבודה שלו, ואיזה מנהל לא היה רוצה זאת בשביל העובד שלו?